זהו לא סיגנל דירוג בגוגל!

ידוע כי אלגוריתם החיפוש של גוגל מכיל הרבה גורמים/סיגנלים שעל פיהם גוגל מדרג אתר. חלקם אגב אינם גורמים לדירוג או היו בעבר ובעקבות עדכוני ליבה כבר אינם גורמים לדירוג או שפשוט אנשים טועים להכניס אותם לאותה משוואה. באתר סרצאנגין גורנל ביצעו סקירה מעמיקה לגבי אילו גורמים אנחנו טועים לחשוב שהם גורמים שמשפיעים על הקידום וסיפקו כמה דברים מאד מעניינים – במאמר זה אסקור את מה שהם רשמו ואתרגם אותו עבורכם.

וותק האתר

אחד מהסיגנלים הכי מפורסמים שמפורסם בהמון אתרים כי הוא משפיע על דירוג האתר הוא טעות גדולה. גוגל כבר הודיעו שהוא לא גורם משפיע על הדירוג. אבל וכאן יש אבל גדול. רובנו לא מחזיקים בתקציבי ענק כמו קשת ורשת ואיננו יכולים להרים אתר ענק בתקציבים של מיליונים כמו מאקו לדוגמה שכבש מהר מאד המון דירוגים בהמון ביטויים (זאת אגב הוכחה שוותק לא משחק תפקיד) , אבל כן יש פה איזה קורלציה, כאשר מדברים על תקציבים נורמליים ועסקים שמעלים אתר, אז הגיוני שככל שהאתר יהיה וותיק יותר יהיה בו יותר תוכן, יהיו לו יותר קישורים חיצוניים וזה הייתרון שיהיה לו על אתרים חדשים שעולים באותה נישה ותקציב. הגיל אינו הגורם אלא הסיגנלים האחרים שבאים עם הגיל.

תקופת רישום דומיין

את האמת את הבדיחה הזאת ראיתי בהמון מקומות, שגוגל כאילו לוקחים בחשבון שאם אתה מחדש את הדומיין לשנים רבות אז אתה כנראה משקיע בו… עכשיו זה באמת שטויות, כי דומיין זה משהו שאנחנו מחדשים ורוכשים, זה לא הגיוני שזה יהיה גורם דירוג אם זה משהו שפשוט אפשר לשלם עבורו, אז כולם היו משלמים על הדומיין לחמש שנים מראש ומקבלים דירוגים. הגולשים לא הולכים ובודקים כמה זמן הדומיין נרשם, מעניין אותם דברים אחרים באתר שלך. הגישה הזאת בעצם אומרת שספאמרים בד"כ מחדשים דומיניים לתקופה קצרה כי הם כל הזמן משנים את הדומיינים, אבל היי, גם עסקים קטנים בד"כ רוכשים את הדומיינים לתקופות קצרות, אז זה אומר שהם ספאמרים או שהם צריכים להיענש בגלל זה?

Pogo-Sticking

אחוז נטישה ( bounce rate) זה כאשר משתמש נכנס לעמוד נחיתה ולא מבצע שום פעולה בעמוד או עמודים אחרים באתר. פוגו סטיקינג זהו מושג שמדבר על גולש שנכנס לאתר ואז לוחץ אחורה חזרה למנוע החיפוש במיידית. – זה משהו שאוזכר בעבר כגורם דירוג למרות שגוגל הכחישו גם את זה בוידיאו שהם פרסמו.

כמות התוכן בעמוד או מספר המילים

אז נכון שככל שאתם מפרסמים יותר תוכן רלוונטי, איכותי ומועיל זה יותר טוב, תוכן יותר מושלם עם הרבה פרשנות, הרחבות ותכנים רלוונטיים נוספים זה טוב ועוזר מאד לדירוגים, אבל סתם הרבה תוכן? לא. אם תרשמו 1000 מילים ותחזרו על אותו הדבר בוריאציות שונות זה לא יעזור לכם גם אם תרשמו 5000 מילים. התוכן צריך להיות איכותי ומועיל. ישנם נושאים גם שאין מה לכתוב עליהם בכמויות מילים כאלה, נושאים שאפשר לסיים אותם אפילו בפיסקה, אז מה זה אומר? שאנחנו צריכים עכשיו לבלבל למשתמשים את השכל בשביל להיות מדורגים גבוה? תחשבו כמו משתמש. בואו נגיד שאני מחפש עכשיו אזור חיוג של תל אביב או מספר בנק של בנק הפועלים, האם כדי להיות מדורג אני אצטרך עכשיו לכתוב את כל תולדות העיר תל אביב או לפרסם את נפלאות בנק הפועלים בבורסה? הרי ברור שלא. אם אני רוצה לפרסם מתכון למרק עוף, אני אתחיל לספר על תרנגולות ואיך הם הגיעו למרק?

אזכורים שאינם מקושרים

אני חייב לציין שפה גם אני הופתעתי וחשבתי שזהו כן גורם, אבל תמיד אפשר ללמוד דברים חדשים. כאן זה פשוט משהו שהובן לא נכון על ידי כל מיני תגובות של גוגל.

אזכורים שאינם מקושרים זה בעצם לאזכר את המותג או המוצר בלי לקשר לאתר או לעמוד, לדוגמה אם מישהו שואל עכשיו שאלה בפייסבוק או באיזה פורום ואני אומר לו – כן וובקלאב מעולים, אבל לא מקשר לאתר של וובקלאב או לפייסבוק של וובקלאב – אז מבחינת דירוג אין לזה שום ערך.

גוגל כבר אמרו שאזכורים שאינם מקושרים הם לא גורם דירוג. ובנוסף בדיקות וניסויים הראו שאין שום שינויים במיקומים לאחר אזכורים שאינם מקושרים.

מה כן יכול להשפיע כאן? בואו נלך רגע לדוגמה שנתתי מקודם ותחשבו שלא עניתי רק פעם אחת לאותו פוסט בפייסבוק או בפורום, אלא ל 50-100 כאלה ורשמתי שם וובקלאב. בעקיפין יכול להיות שהינדסתי לכמה אנשים שם את התודעה ואולי הם יחפשו בגוגל את וובקלאב כי איפשהו אולי זה עניין אותם או שהם רוצים לבדוק מה זה וובקלאב – דבר שיכול גם להשפיע על גרף הידע – זה החלק שאולי יכול לעזור כדירוג, אבל לא האזכורים עצמם.

כניסות לתוך האתר, זמני שהיה, אחוזי נטישה – סטטיסטיקות אנליטיקס

בנושא הזה יש ויכוח של שנים האם גוגל משתמשים בכל הנתונים הללו על מנת לדרג אתרים. רוב קהילת המקדמים בארץ נוטים לחשוב שכן, אבל בסקירה של סרצאנגין גורנאל הם שוללים את זה על הסף. הנתונים הללו אינם גורמי דירוג. על פי W3techs רק 54% מהאתרים בעולם משתמשים בגוגל אנליטיקס, הברנדים הגדולים בעולם משתמשים דווקא באדובי אנליטיקס. כרום מחזיק רק ב 45-60% משוק הדפדפנים של הגולשים בעולם. במילים אחרות, לא הגיוני שגוגל ישתמשו בנתונים הלל אם יש להם אותם רק לחצי מהאתרים בעולם.

מותגים ענקיים שולטים בדירוגים ולגוגל אין בכלל מידע אנליטי עליהם. בנוסף יש סוגים שונים של אתרים, בחלקם זמני שהיה נמוכים הם דווקא דבר טוב, או באונסרייט גבוה הוא בגלל שהגולש נכנס ומצא מה שחיפש, מצא מה מזג האויר בחיפה או מה שער הדולר היום.

AMP

AMP הוא דבר יחסית חדש. אומנם מהירות אתר הינה פקטור ותהיה פקטור יותר משמעותי בסוגים מסויימים של שאילתות בעוד כחודשיים, אבל אני בספק אם היא תהיה מהדירוגים החשובים ביותר. קשה לי לחשוב על איזה תרחיש שגוגל ידרג עמוד מהיר יותר במקום עמוד רלוונטי יותר. תחשבו על גולש שמחפש את אתר בנק לאומי וגוגל מביאים לו את בנק הפועלים כי הוא יותר מהיר…. 

האם AMP משפרת מהירות אתר? – כן. אבל הסיגנל הגורם לדירוג הוא מהירות אתר ולא AMP. אפשר להגיע למהירויות טובות גם בלי AMP.

ביטויי LSI

לא ארחיב בנושא יותר מדיי, רק ארשום שזה לא גורם דירוג. ביטויי LSI הם ביטויים סימנטיים, שחלק חושבים שאם משתמשים בהם יותר בתוך העמוד אז גוגל יבין טוב יותר על מה העמוד. הינה מאמר שמסביר זאת טוב יותר

דירוגי משתמשים גבוהים ו E-A-T

גם כאן – הם לא פקטור לדירוג האתר שלך גבוה יותר, הם בעיקר משמשים את גוגל כדי לבדוק האם האתרים הללו שמקבלים דירוגים גבוהים ממשתמשים אכן מצליחים להשיג את מה שהם אמורים להשיג – במילים אחרות – בשינויי אלגוריתם בהרבה מקרים אתרים שמדורגים טוב יעלו למעלה רק לצורך בדיקה לראות האם הם באמת עומדים בקטגוריה הזאת. אם הם עומדים בבדיקה אז אולי הם ישארו במיקום הזה ואם לא, אז הם יחזרו למקומם.

לגבי E-A-T , האותיות הללו מסמלות – Expertise, Authoritativeness, Trustworthiness , זהו בעצם קונספט שלנו כדי להסביר איך מנוע החיפוש והאלגוריתם שלו עובד. הוא ברובו קשור ל PAGERANK.
גוגל כבר הודיעו שאין דבר כזה ציון EAT.

מפת אתר XML

נדייק – מפת אתר אינה קשורה ישירות לדירוגים. היא קשורה לאינדוקס נכון של האתר שלכם. אם אין לכם מפת אתר וגוגל אינדקס את העמודים של האתר שלכם בהצלחה, אם תוסיפו עכשיו מפת אתר – זה לא יתן לכם כלום ולא יעשה כלום לדירוג שלכם. המפה באה לעזור לגוגל להבין את מבנה האתר ואת העמודים שהוא צריך לאנדקס. לא לכל אתר ישר מפת אתר ולא כל אתר צריך. האם כדאי שיהיה? כן – ברוב המקרים זה לא מזיק (אלא אם מפת האתר שגויה ומכילה דברים שאינם צריכים להיות שם). הינה תשובה של גון מולר שמדבר על זה שהסייטמאפ עצמו אינו גורם דירוג.

נגישות

האם נגישות חשובה? כן בהחלט! היא גם חייבת להיות באתר מבחינה חוקית במדינת ישראל. אך האם יש איזה דגל או סיגנל בגוגל שגורם לאתרים נגישים להיות מדורגים גבוה יותר? – לא. כרגע נגישות אינה גורם דירוג בגוגל. חלק מהדברים שקשורים בנגישות קשורים גם ל SEO ויכולים לעזור לדורגים בעקיפין כמו אלטים לתמונות, כותרות גדולות וחלוקה נכונה לפסקאות לדוגמה, אך מנוע החיפוש מחפש את הדברים הללו ספציפית ולא האם האתר נגיש או לא.

דיוק בתוכן

גוגל ובינג מנסים להציג לנו תוכן מדוייק ככל האפשר, אבל זהו אחד מהדברים היותר קשים לעשות. הם יודעים פחות על דיוק בתוכן ויותר על מה הרשת בעצם אומרת ולפעמים הרשת לא צודקת. יותר חשוב – מנועי החיפוש מנסים להתאים את שאילתות החיפוש ולהשתמש בסיגנלים אחרים (כגון קישורים נכנסים) על מנת למדוד סמכות.

הפוקוס כרגע הוא לא האם המידע נכון או לא נכון (כיוון שזה דבר שמאד קשה להם לעשות) הוא יותר האם האתר שמציג אותו הוא אתר סמכותי ואמין.

בגלל שמנועי החיפוש רואים רק את מה שרוב הגולשים אומרים הם לא ממש מודדים נכונות או דיוק, אלא פופולריות של קונצנזיוס ברשת. זה גם למה רואים הרבה מידע מוטעה ולא לנכון בגרף הידע כל הזמן. זה גם בערך איך שתרגום גוגל עובד ולכן גם שם אנחנו רואים כל הזמן בעיות תרגום שקשורות למגדר ובעיות נוספות. זה בעיקר בגלל שרוב הטקסט באינטרנט רשום ככה.

סיגנלים חברתיים

כבר בשנת 2010 מאט קאטס טען שגוגל לא משתמשים בסיגנלים חברתיים. (למעט הזמן שהם השתמשו בסיגנלים של גוגל פלוס שלהם עד שהוא ירד מהאוויר).

גוגל לא משתמשים ברשימות חברים, ברשימות עוקבים או בשום מידע שקשור לרשתות חברתיות. כי הם לא יכולים. רוב הרשתות החברתיות פשוט חסומות בפני העכבישים של גוגל, המון משתמשים מגדירים את הפרופיל שלהם כפרופיל פרטי והם פשוט לא יכולים להגיע לרוב המדע. ובואו נגיד שהם יכולים, מה יקרה אם בוקר אחד טוויטר יחסמו אותם באמצעות קובץ רובוטס? כל המיקומים ישתנו באופן דראסטי תוך ערב אחד. גוגל לא רוצים את זה.

אחרי שאמרנו את זה – גוגל כן סורקים רשתות חברתיות כשהם יכולים, אך הם כנראה מתייחסים אליהם כמו כל עמוד באינטרנט. אז אם יש עמוד ברשת חברתית שיש לו PR גבוה ובתוך העמוד יש קישורים – אז הם יחשבו כקישורים נכנסים לאתרים שהם מקשרים אליהם וחלק מהסמכויות כנראה יעברו אליהם מהעמוד.

אגב, בנושאים רבים הדרך שאנשים משתפים דברים ברשתות החברתיות הם לא אותם הדרכים שאנשים מחפשים את הנושאים הללו במנועי החיפוש.

סאב דומיין או תיקיה בתוך הדומיין?

לגוגל לא ממש איכפת, יכול להיות שבעבר היה איכפת להם, אבל מנועי החיפוש כבר השתפרו המון מאז והם כבר מבינים לבד אם אתה משתמש בסאב דומיין או בתיקיה כחלק נפרד מהאתר או כחלק מהאתר שלך. זה הכל קשור באיך משתמשים בהם ולא בדומיין או בתיקיה עצמם.

סיכום

זהו בעצם המאמר שפורסם ב searchenginejournal על ידי ריאן גונס. את הדוגמאות הבאתי מאתרים ומותגים מישראל כדי להמחיש לכם את הנושאים יותר טוב. אגב, לא חייבים להסכים עם כל מה שהוא רושם, עדיין אני חייב לציין משהו, בעבר ראינו שדברים שגוגל לפעמים אמרו לא היו בדיוק מדוייקים בלשון המעטה, או שהם נתנו פרשנויות שונות. כמו כן מנוע החיפוש בישראל עובד קצת אחרת מהמנוע בארה"ב, בד"כ לתיקונים ולעדכונים לוקח זמן עד שהם יורדים אלינו לארצנו הקטנטונת. עדיין – זה לא אומר שתמיד חייבים לסמוך על מה שגוגל אומרים – הכי חשוב לקרוא המון תכנים ומאמרים ולא להסתמך רק על מה שהם אומרים, לבדוק כל מיני case studies , לעשות בדיקות וניסיונות ורק אז לקבל מסקנה.

בהצלחה חברים!